את הדרכי, שהובילה אותי למפתחי אלגוריתמים, התחלתי עוד לפני שנים רבות בבית הספר, עם המגזינים הסובייטיים קוונטום, מדע וחיים, ספרים על נושאים מתמטיים לקריאה חוץ כיתתית.
יכול להיות שלקורא תתעורר בראש השאלה: כיצד יכול ילד בן 10 מהעיירה הקטנה קלאראש שבמולדביה הסובייטת, להבין מהו אלגוריתם, אם בטוח, שם בסוף שנות ה -70, לא היו מחשבים אישיי?
על זה – אחד הבלוגים הבאים של.
אני סבור שלכל בן אדם יש פוטנציאל לחשיבה אלגוריתמית, השאלה היחידה היא כיצד לגלות אותו בתוך עצמו ואז לפתח אותו.
חשיבה אלגוריתמית לא יזיק – אלה רק תתרום להצלחת בן אדם בחיי היום-יום.
יש דוגמאות רבות לכך – כמו למשל כל שף מוכשר, שמטבע המקצוע שלו נתקל בכל יום בחשיבה אלגוריתמית – כשהוא מבשל לפי מתכון שהינו אלגוריתם בפני עצמו. השף תמיד מתעניין ב מתכונים חדשים. גם לעצמו, באופן קבוע מחדש את אוסף המתכונים המרשים שלו, הוא מבצע ניסויים, ותוך כדי כך מוציא לאור המנות המוצלחות החדשות שלו, זה כמו מעבדה יצירתית, שמוצאת לאור בצעדים מ א’ עד ת’ את המתכונים מפורסמים או מתכונים כבר ידועים עם שינויים קלים בהם, שרק משפרים את הטעם, מוסיפים גוון נפלא עבור מתכון המפורסם שקיים.
לא סוד שלקוחות, לעיתים קרובות מגיעים למסעדה האהובה עליהם, עם כל המשפחה, כדי לטעום מנה – שכבר הפכה ללהיט משפחתי עבורם – ובו זמנית לא תמיד חושבים שהמנה הזו היא פרי של עבודה קשה של השף, הרי עליו גם לדאוג שטבחים הכפופים לו יעשו הכל, בדיוק לפי המתכון, עד כל פרט ופרט, וזה למען הלקוח, שבסופו של דבר, יישאר מרוצה מטעם ואיכות של המנה!
כמובן שיש גם בעיר שלכם המסעדה האהובה עליכם, בה אתם נוהגים מדי פעם לחגוג ימי הולדת עם המשפחה והחברים שלכם, או פשוט באים עם המשפחתכם “לפנק את הנשמה” באוכל טעים, באווירה ידידותית של שלווה משפחתית, בה אתם מזמינים באופן קבוע “מנה משפחתית מיוחדת” המפנקת.
גם טכנולוג בתעשיית טקסטיל או בבניית מכונות, שעליו לוודא כי התהליך הטכני לייצור מוצר ספציפי מתבצע בקפדנות בהתאם להוראות התוכנית הטכנולוגית, כך ש מחומרי הגלם, לאחר מספר סופי של פעולות טכנולוגיות, מתקבל המוצר המוגמר כפי שתכנן אותו מייצב בגדים או מהנדס מכונות.
התהליך הטכנולוגי הוא גם סוג של אלגוריתם.
ייצור שטיחים, חרסינה וכלי חרס מגיע ממשפחה אחת של אלגוריתמים המכונה התהליך הטכנולוגי.
אני זוכר את סבי, נגר במקצועו, שהחל את דרכו בנגרות, עוד בילדותו, כשהיה רק בן 12, במפעל בוז’נקו בקייב, לפני 100 שנה.
בילדותי, התפלאתי לראות איך סבי, היה מייצר כיסאות, שולחנות, מזנוני עץ – מקרשי עץ. אני זוכר, איך הוא היה מכין, תוך כדי בישול את הדבק עץ, אני גם זוכר את הריח המיוחד של הדבק הזה, שעדיין חם, מפליט אדים, בספל עמוק מאלומיניום. אני זוכר את הספסל עבודה לנגרים, את הריח המהפנט, של שבבי עץ הדקים המפותלים הלבנים מתפרדים מקרשי-עץ תוך כדי שיוף דרך פתח העליון של המקצועה. אני זוכר, כיצד סבי, היה בוחר את הלוחות עץ בתור חומר גלם, לפי סוג העץ המתאים ביותר למוצר מסוים. לפי מרקם הלוח עץ, הוא היה קובע את סוג העץ, כל תהליך הייצור היה מתבצע באופן אמין וחלק, הודות ולפי אלגוריתם קפדני ומתקתק, וכתוצאה מכך, אחרי מספר פעולות סופיות – מוצר מוגמר ואיכותי היה יוצא מתחת ידיו המיומנות.
סבי היה מסוגל לתקן/לשחזר או להחליף פריט שבור בכל רהיט מבלי שיהיו סימני תיקון על המוצר. הוא בצורה בלתי ניתנת לטעות, היה תופס במהירות רבה את התהליך ייצור עבור כל חפץ מעולם הרהיטים, ותוך כדי כך היה מסוגל להביא עבודות נגרות לקו הסיום.
אני זוכר את הרגע, של שמחה, כשסבי עשה שולחן לימודים לשיעורי הבית, והביא אותו אלינו, זו היתה מתנה הבלתי נשכחת ממנו – לנו, לאחותי ולי! אני עדיין זוכר את הריח הנעים של קרשים טריים משוייפים.
המקצועיות של סבי התבססה על ידע וניסיון.
סבי היה כדוגמא הראשונה עבורי בתור בן אדם – שהיה לו חשיבה אלגוריתמית מפותחת.
בוודאי שהסגנון שלו, המיוחס לביצוע עבודה בצורה מושכלת המשולבת בהיגיון – הועבר אלי. סבי היה מחשב את כל תהליך ייצור ריהוט עד לפרט הקטן ביותר. הוא לא פחד מהעבודה, אדם מאוד חרוץ, אשר עבד קשה מאוד כל חייו. בנוסף להתמחותו העיקרית בנגרות רהיטים, סבי גם היה מתמחה בנגרות לבניית גשרים, מבנים. בבירוביז’ן (בירה לאוטונומיה היהודית במזרח הרחוק הרוסי) הוא בנה בית מעץ במו ידיו, שם התגוררה משפחתו. הוא היה מרכיב במיומנות רבה את הרצפות עם לוחות עץ אלון עבים, אני זוכר איך הוא היה משתמש באביזרי סיכות מיוחדים, שבאמצעותם הוא היה מצמיד את הלוחות זה לזה צמוד בצורה כזאות – שאפילו מים לא היו מסוגלים לחלחל בין הלוחות העץ למטה. כדי לתקוע מסמר לתוך עץ אלון – זה צריך מיומנות מקצועית, מסמרים מתובלים בשמן סיכה, תוך כדי תקיעתם ע”י פטיש לתוך עץ אלון היו יוצרים ניצוצות.
לפי טענות קרבי משפחתי – אני יורשתי עם הגנים גם סגנון העבודה של סבי המתבטא בתהליך ייצור איכותי ומושכל בקפידה, מ א’ עד ת’ עד הפרט הקטן ביותר.
האדם השני שאני דומה אליו, לדברי אמי ז”ל, הוא אחיה האמצעי, שאחותי ואני, לצערנו, לא זכינו להכיר – זה גדליה.
נקראתי על שמו בשם דומה – גנאדי.
לרוע המזל הוא נפטר בגיל 13 ממגפת דזנטריה שפרצה במחנה פליטי מלחמת עולם השניה בשנת 1942, בטג’יקיסטן בעירה ינגי בזר הנמצאת במרחק יותר מ 4,000 קילומטרים מהעיירה היהודית קלארש שבבסרביה שבו הוא נולד לפני פרוץ מלחמת עולם השניה.
בזכותו אמי שרדה. הוא היה מבוגר מאמי בשנתיים, והמנת אוכל שלו שהיה מקבל בעבודה לא היה אוכל – אלה שמר לאחותה הקטנה בת אחת עשרה (אימי).
הוא עצמו עבד בעבודה פיזית קשה – וגופו נחלש בגלל הרעב ואז לא היה מסוגל לעמוד בפני גל מגפת דיזנטריה.
לטענת אמי – בנוסף לחסד של אחיו גדליה, שלא מהעולם הזה, היתה לו גם חשיבה אלגוריתמית, יוצאת דופן! ברשותו היתה יכולת פנומנלית לבצע חישובים מתמטיים מהיר-ברק בראשו, הוא פתר בעיות שהיו שילובים של לוגיסטיקה ותורת ההסתברות, אלה המשימות שבלעדיהן אי אפשר לנהל עסק מצליח.
על הצלחותיי במתמטיקה בבית הספר (נדבר על זה בבלוג הבא) – אמי תמיד העלתה את זיכרונותיה על אחיה האמצעי גדליה, שעל שמו אני קרוי.
למרות נוכח תנאים הקשים של מציאות הקשורה להתגוררות במחנה פליטים, זה היה להפליא לראות, כי זה לא היה ברור מאליו – מאיפה גדליה היה שואב את הכוחות, לאחר שהיה מגיע אל הצריף, בו התגוררו המפונים, מותש כולו, לאחר עבודה פיזית קשה, וכרגיל אחרי שהיה מוסר את מנת האוכל שלו-שזה היה פת לחם, לאחותו הצעירה, גדליה בן ה -13, כשהיה מתמודד עם רעב, היה ממשיך לעשות את הדבר החביב עליו – עריכת חישובים מתמטיים הקשורים ללוגיסטיקה ותיאוריה הסתברויות. זה היה כמו פורקן עבורו. כש הוא היה נשאל ע”י אחותו הקטנה על חישוביו שהיה עושה, אז הוא בסיפוק רב, היה מספר לה על אימפריה מסחרית שלמה, והיה משתף אותה לחישובים המתמטיים שלו, שם היו מעורבים ספינות מטען של האוקיאנוס, המפליגות ברחבי האוקיאנוס בין יבשות, ורכבות משא, היוצאות מנמלי צפון לנמלי דרום הלוך חזור.
על מעליות ענקיות עבור אחסון גרגרי חיטה – ועל עלויות אחסון, הובלת תבואה ותשלום עבור עבודת כוח אדם – העוסקים באחסון וטעינה / פריקה של תבואה. תשלום עבור שירותים לחברות הובלה להובלת מטענים / סחורות מסחריות. איך בנמל שנחאי שבמזרח הרחוק מעמיסים לתוך ספנות –
תה, חרסינה וגלילי בד משי, ומשם אוניות מפליגות להודו, ושם בנמל בומביי פורקים חלק מגלילי בד משי, אשר בתור חומרי גלם מגיעים למפעלי בגדים, ובתוך ספנות מעמיסים מוצרי תלבושת, מוצרי עור, תבלינים, בוטנים, אגוזי לוז, שקדים, קשיו. הספינות ממשיכים את ההפלגה שלהם לכיוון נמל שבמפרץ הפרסי, שם פורקים מהם, חלק מהמטען בתור גלילי בדי משי ומעמיסים לתוך ספנות שטיחים ופירות יבשים , משם האוניות פונות ליבשת אפריקה, ובנמל בקייפטאון מעמיסים לתוך ספנות את עצי האדום (מהגוני – חומר גלם לתעשיית רהיטים היוקרתיים), הספינות ממשיכות את המסע שלהם לאירופה. וכל המחזור המסחרי הזה, תוך כדי התחשבות באובדן המטען בהובלה ועלויות תקורה אחרות, וכיצד ניתן לפתח את המסלול האופטימלי ביותר עם אספקת חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, כך שהעסק יהיה יותר רווחי? כיצד למזער את ההפסדים שתמיד קיימים בעסק כלשהו להיקפים הסבירים? סביר להניח שמישהו מקוראים, כבר תפס כאן – בעיית הסוכן הנוסע המפורסם ( TCM – Traveling Salesman Problem?
אני לא יודע אם גדליה ידעה שהעירה יאנגי בזאר, שבפאתיו, באחד הצריפים למפונים, הוא לךהיה גר עם אמו ואחיותיו, כולל אחותו הגדולה עם בעלה ותינוק בן שנה – היה 800 ק”מ מעיר העתיקה ח’יבה, בה נולד מתמטיקאי הידוע אל חורזמי, שהיקים יסודות מדע שלם – תורת האלגוריתמים?
דרך ח’יבה העתיקה ו יאנגי בזאר, שנמצא 20 ק”מ מדושנבה, בירת טג’יקיסטן, היה עובר דרך המשי. לכן יש מצב, שגם אל-חורזמי היה עובר דרך יאנגי בזאר כאשר היה בדרכו דרך משי העתיקה, ואף היה נשאר בלינת דרך ליד נהר קפירניגן.
אני מרגיש שלפעמים – הדודי גדליה חסר לי, אמי ז”ל תמיד היתה אומרת – שאם דודי גדליה היה שורד, אז יש מצב, שהוא היה הופך ל איש עסקים בין הבולטים בעולם.
ברור בלי ספק – איש הזה היה משפיע גם עליי.
אני יודע שגדליה, אחותה הגדולה איגה, עם בעלה ובנם התינוק ואימה שלהם מילה (סבתא שלי) – נשארו לשכב טמונים בקבר אחים שבפאתי דושנבה, הם נפתרו ממגיפה של דיזנטריה בשנת 1942.
איכשהו, הבלוג הזה הוא מחווה לזכרם הטוב והמבורך של אנשים היקרים לי – גדליה רוזנצוויג בן עקיבא ואלי מוייסביץ קורוסטישבסקי.
(ניתן לרשום תגובה למאמר כאן).
כמובן, החלק הכי מגניב בילדותי – הינו תקופת גן ילדים. הגן הילדים מספר שלנו היה נמצא בפאתי היירה קלאראש שממוקמת בלב גבעות קודרי שבמולדובה.
נוף ירוק ציורי, שטח ענק של גן ילדים, עם עצי פרי: משמש, אפרסק, תפוח עץ, דובדבן, שזיף, אגוז מלך. שנה האחרונה בגן לפני הלימודים, ימי קיץ המלאים בשמש והגננת מחזיקה אותנו בחדר המשחקים שעה כל יום וגורמת לנו ללמוד את האלף-בית ולספור מקלות וגם לכתוב כמה מקלות על הלוח במספרים. איזה שעמום, ילדים מקבוצות טרום חובה, משתובבים בחוץ, ואנחנו ילדי קבוצת חובה זורקים מדי פעם מבט לכיוון החלונות ומסתכלים עליהם בקנאה.
הני כיתת א’, המשך תרגילים, הנראים חסרי משמעות – לשם מה כל זה? קריאה וכתיבה של אותיות, שילוב של אותיות, הברות, מילים, יצירת משפטים, שוב ספירת מקלות. זה כמו להפעיל מנוע שמתנגד ומרוקן את המצבר של האוטו. כל אדם הוא כמו מנוע מפני עצמו, אך עבור כל מנוע – המצבר נצרך אחרת. מורה בכיתות בית ספר יסודי שמלמד את כל המקצועות, הוא מין מצבר שיכול להיגמר אחרי המאמצים להשקיע בתלמיד מסוים, מהר מאוד מסתמנים סביבו תלמידים מצטיינים ותלמידים שנמצאים בצל שלהם, זה טבעי.
בהדרגה השתלבתי בתהליך לימודים, כולל הכנת שיעורי בית וקיבלתי את המציאות כפי שהיא. למרות שעדיין לא הבנתי, כמו רבים מבני גילי, את המשמעות בלימודים? איזה שעמום זה! כשאתה צריך לשבת בשקט 45 דקות בכיתה, להקשיב למורה ולעשות את הכל, מה שהוא אומר ולחכות לצלצול החשוק כל כך, של הפסקה!
דרך אגב, למדתי לספור שניות בעצמי, ולהגיע תוך כדי כך למספרים בעלי ארבע ספרות – כש השיעור היה שעמום בעיני, ובו זמנית ממתין לרגע שיישמע צלצול להפסקה. הנושאים היחידים עם המשמעות, מבחינתי, היו שיעורי אומנות וסדנת הטבע , שאיכשהו אפילו היו שזורים זה בזה – פריחת פרחים, עצים פוריים, איך נוצרים ענני גשם, מדוע נופל שלג, בניית מזינים לציפורים, השתלת פקעות פרחים.
סוף כיתה א ‘, כמעט סוף חודש מאי, ריח פרדסים הפורחים – המורה כבר דורש מאותנו לדעת בעל פה לוח הכפל, אוף, שנאתי אז ללמוד בעל פה!
אוקיי, אתה יכול ללמוד את השירים בעל פה, את המשפטי של טקסט. אבל איך אפשר ללמוד בעל פה משהו שלא ברור איך זה בנוי מבפנים?
במהלך הקיץ, כבר השתלטתי בטבלת הכפל, והישג הזה היה על זכות התאמנותי של אינסוף ספירות של שניות בשיעורים ש נושאיהם היו נראים לי משעממים. באופן פרדוקסלי, הייתה ביניהם גם מתמטיקה!
למדתי את הטבלת הכפל מבלי לשנן אותה באופן אוטומטי – אלה הייתי מחשב כפולות המספר תוך כדי פעולות חיבורים רב פעמיים של המספר על עצמו שעשיתי במוחי – זה היה האלגוריתם הראשון שלי, שבעזרתו הצלחתי ללמוד את הטבלת הכפל בצורה מודעת ולא בשיטת השינון האוטומטי.
ואז, כבר בכיתות התיכון, ידעתי שכך בדיוק עובד החלק החשבוני של המעבד במחשב, בעת ביצוע פעולת כפל, כלומר, תוצר של מספרים , זהו למעשה תוספת מרובה של המספר על עצמו לפי ערך המכפיל שלו.
הקפיצה בלימודים התרחשה באמצע כיתה ב’, כאשר התעורר בי חשק לקריאה, ואז בכוחות עצמי, התחלתי לקרוא ספרים, המנוע התחיל לעבוד!
אז התחלתי לפתור בעיות מתמטיות באופן עצמאי על פי ספר הלימוד, צריך להוריד את הכובע מפני היוצרים המוכשרים של ספר הלימוד שהכניסו משמעות מהחיים האמיתיים לתנאי הבעיות, ותוך כדי כך הצליחו להסיר תחושת תוכן אבסטרקטי אצל תלמיד, שבניגוד לטכניקה המייגעת של ספירת מקלות בתור מבוא למתמטיקה.
הוקסמתי מתהליך עצמו של פתרון הבעיות בספר הלימוד, ותוך כדי כך שלטתי באופן עצמאי בחומר לימוד במתמטיקה, לכמה חודשים קדימה, בהשוואה לקצב שבכיתה.
מהירות המחשבה הייתה עולה פי כמה על היכולת התבטאות בצורה מילולית והובילה אותי לאי-הבנה של הסובבים אותי. המורה גרם לי לקרוא ולדבר לאט יותר, ובמקביל, הניסיון להפוך אותי משמאלי לימיני שהתחיל מדרישות בכתיבת ביד ימין ולא ביד שמאל – הוביל אותי לגמגום, זה אחר כך, הוכח מדעית שבשום אופן אסור לעשות זאת!
נקודת המפנה בלימודים התרחשה בכיתה ג ‘, הפכתי לתלמיד המוביל במתמטיקה, תוך כדי עקיפת תלמידים המצטיינים.
בכיתה ד’ – כבר נחשבתי לתלמיד בין הבולטים בפתרון בעיות מתמטיות בשכבה. אז התוודעתי לראשונה למונח “אלגוריתם לפתרון בעיות אלגבריות”.
הייתי פותר את הבעיות מתמטיות, בדרך הייחודית שלי, השונה מאלגוריתמים סטנדרטיים לפתרון בעיות הניתנות בספרי הלימוד, לכל בעיה – הייתי בקלות מוצא אלגוריתם לפתרונה.
הגישתי לפתרון בעיות מתמטיות, מצאה הערכה רבה אצל מורה למתמטיקה בתיכון – אירינה וסיליבנה מושייקו.
אז בשיעורי מתמטיקה היכרנו רשימה של מתמטיקאים הבולטים בתולדות האנושות: שלפני הספירה ועד לימיינו, ובבינהם מייסד האלגוריתמים אל-חורזמי, הוא הוזכר שוב ושוב על ידי המורה הנ”ל יחד עם שמות אחרים של מתמטיקאים ארכימדס, פיתגורס, לובצ’בסקי.
אל חורזמי, היה ידוע יותר כממציא שיטת פתרון לבעיות אלגבריות – על פי השיטה המבטיחה, לאחר מספר מסוים של צעדים, השלמת תהליך לפתרון הבעיה.
לדוגמא, המומלץ ע”י המורה למתמטיקה הנכתב ע”י דפמן “סיפורים על החדש
לדוגמא, באחד הספרים הישנים ומפורסמים להעשרת ידע מתמטית מאת דפמן: “סיפורים על אלגברה חדשה וישנה”, קיים פסוק באננגלית כזה המאפיין 2 כללי המפתח של אל-חורזמי “אל ג’בר” ואלמוקבלה “:
Cancel minus terms and then
Restore to make your algebra;
Combine your homogeneous terms
And this called muqabala.
אני חושב שהיה לי מזל עם המורה, שהיא הייתה מעודדת בכל דרך אפשרית את הגישתי הלא
סטנדרטית לפתרון בעיות, כלומר מציאת אלגוריתם פרטני הייחודי לפתרון הבעיה.
פעם אבי, שחזר מאספת הורים, סיפר לי, שהייתה לו שיחה מזדמנת עם אירינה וסילייבנה (הכיתה שלה הייתה ליד הכיתה שלנו):
– “אתה אבא של איזה תלמיד”?
האב ענה – “אביו של גנאדי”.
אירינה וסיליבנה: – “נהדר, אני כבר מזמן רציתי לדבר איתך על הכישרונות המתמטיות של בנך, אני חושבת שהוא לאחר סיום לימודי התיכון, צריך להמשיך את הלימודיו הגבוהים בפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה, , כרגע, אני מאד ממליצה לבנך, להירשם לחוג המתמטיקה שבבית הספר, וגם ממליצה לעשות מנוי לירחון “קוונט”.
יום אחד, הבאתי לחוג מתמטיקה – נוסחה לבעיית של סידרה חשבונית. האלגוריתם לפתרון הבעיה נדחס לנוסחה (שהיא גם בעצם אלגוריתם).
הבנת תוכן הבעיה, הובילה אותי לשלב טבעי – פתרון הבעיה, אך הפתרון בעצמו, כלומר האלגוריתם – התגלה כארוך למדי, ולכן החלטתי לייעל אותו – לצמצם את מספר הצעדים למינימום.
כתוצאה מכך קיבלנו את הנוסחה:
d = (2 / k) (S (n + k) / (n + k) – S (n) / n)
המורה שאלה אותי – “מאיפה הנוסחה הזו, מאיזה ספר לימוד העתקת אותה”?
בתכנית הלימודים עבור בתי הספר – הנוסחה הזו לא הייתה מופיע בשום מקום, ולאורך כל הניסיון בהוראה, המורה לא נתקלה בנוסחה הנ”ל.
לאחר שווידאה שהנוסחה עובדת, המורה נתנה הוראות: לפרסם את הנוסחה בעיתון הקיר של חוג המתמטיקה. למחרת הועלה עיתון קיר בבית הספר – עם כותרת – “יוריקה! חבר בחוג המתמטיקה
של בית ספר שלנו – המציא את הנוסחה שמחשבת את ההפרש שבין כל שני איברים העוקבים בסדרה על פי שני נתונים:
סכום סדרה חשבונית בת
איבריםn
וסכום סדרה חשבונית בת
איברים.n+k
זו דוגמה שבה, האלגוריתם לפתרון הבעיה לא רק התגבש – אלה גם נדחס למספר מינימלי של צעדים.
פתרון השגוי לבעיה – נובע מאלגוריתם לפתרון הבעיה. אך על מנת ליצור אלגוריתם נכון לפתרון
הבעיה – צריך להבין לעומק את הבעיה.
דוגמאות הקשורות להשלכות של אלגוריתם שהורכב באופן שגוי יובאו בבלוגים הבאים.
חשיבה אלגוריתמית היא כלי מצוין שמספק מצידו מציאת אלגוריתם לפתרון הבעיה.
ראוי להדגיש כי רבים בכיתה השתמשו בשאיפתי – לעזור בפתרון בעיות מתמטיות.
מה ש היה נראה קל עבורי, היה קשה לאחרים. עם זאת, תמיד נהגתי לבקשות להסביר בשקיקה את הפתרון לבעיה ספציפית ושמחתי מההצלחה של חברי לכיתה, אם בזה לקחתי חלק. כמובן שהיו חברים לכיתה שהעתיקו אוטומטית את הפתרון שלי לבעיה, ואפילו לא טרחו להבין איך הגעתי לפתרון הבעיה, כלומר, מהו תהליך יצירת האלגוריתם עצמו לפתרון הבעיה.
לפעמים זה היה מגיע עד כדי אבסורד, כאשר בבוחנים, יותר ממחצית הכיתה היו מעתיקים את העבודות שנכתבו על ידי 2-3 תלמידים. היו גם שגיאות מכניות גרידא, שלא שינו את מהות האלגוריתם לפתרון הבעיה, אך בגין שגיאות אלה היו מורידים את הציונים, דמיינו כעת, כיצד מחצית הכיתה, לאחר שהעתיקה את עבודה המלאה בשגיאות של מישהו, מקבלת ציון גרוע.
עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי – לא ניסיתי להעמיד מפני עצמי את מטרה לקבל ציון הכי גבוה, פשוט פתרתי בעיות מתמטיות, וככל שבעיה הייתה לא סטנדרטית ומורכבת יותר, זה היה רק מגביר את הרצון להשקיע בפתרון הבעיה.
יש לציין, שהיו תלמידים בכיתה שעבורם היה יותר מתאים מונח “טרמפיסט”. אלה היו משתדלים לזכות בציון הגבוה, על הגב של מישהו אחר, בלי להשקיע שום דבר בידע של נושא מסוים (בפרט במתמטיקה) ועובדה – הם היו מצליחים כמעט בכל המקצועות להגיע לציון טוב, על הגב של משהו אחר. תוך כדי שיטת טרמף הם צברו רוב ציונים טובים בתעודת בגרות שלהם ואימצו את השיטה –שלהם גם אחרי סיום בית ספר כאנשים מבוגרים, הם הפכו לטרמפיסטים לכל החיים.
הקורא יכול, כמשימה, ליצור אלגוריתם להשגת ציונים טובים בכל המקצועות לפי שיטת “טרמפיסט” ולשתף בתגובה לבלוג.
המשימה שניה לקורא: הוא יכול גם לציין בתגובות לבלוג – באילו נושאים/מקצועות, ש עבורם “הטרמפיסט” לא צבר יכולות וידע טוב, הוא לא יהיה מסוגל על גב של משהו להשיג ציון טוב?
(תגובתכם לבלוג ניתן לרשום כאן)
מבלוגים קודמים, אנו יכולים להסיק: אלגוריתם טוב הוא כמו מתכון למאכל אהוב, שזכה לאהבה ופופולריות לעצמו, לשנים.
זה כמו הטכנולוגיה של ייצור כינור סטרדיברי בלומברדיה (צפון איטליה), זה כמו הטכנולוגיה של ייצור מוצרים מחרסינה / פיאנס (סין / פאנזה באיטליה) ודוראלומין (העיר דורן בגרמניה).
כמו כן, תהליך החיפוש אחר מוצר ספציפי, עם המאפיינים והפרמטרים הנתונים, יכול להתרחש גם על פי אלגוריתם נתון.
לדוגמא, האלגוריתם הפשוט ביותר למציאת המוצר הרצוי הוא חיפוש באמצעות מנוע החיפוש של גוגל. לעיתים ניתן לפנות לשירותיו של מתווך, אם המוצר ספציפי, אז סביר להפקיד את החיפוש אחר מוצר בידי איש מקצוע / חברה המתמחה בכך. תמורת תשלום הולם הלקוח מקבל את מה שהוא צריך, זה מועיל עבור הלקוח מכיוון שזה חוסך לו זמן יקר.
מחבר הבלוג הזה, לאחר כיתה ח’, התכוון להיכנס למכללה לקולינריה, ממש כמו במיניאטורה ההומוריסטית המפורסמת שהייתה לשם שמו, האמן ההומוריסטי הפופולרי גנאדי ח’זאנוב.
כמובן שבתחילת שנות ה -80 – לא הרבה אנשים היו בעלי תפיסה כי שף טוב היה צריך לפתח חשיבה אלגוריתמית, אך בהיבט כלשהו, הייתה פשרה בין אבי לאמי, אבי היה אומר בדרך כלל, כי אחרי כיתה ח’, הילד צריך ללמוד בבית ספר טכני ולרכוש תוך כדי כך מקצוע. לאחר כיתה ח’ אבי עצמו למד בבית ספר מקצועי שהיה במפעל המטוסים בקומסומולסק пл אמור. אמא להפך, רצתה שאלמד באוניברסיטה, כי היא תמיד אמרה שיש לי אותה חשיבה כמו אצל גדליה (אחיה האמצעי) ולכן לי כדאי להמשיך בלימודים באוניברסיטה.
אני חייב לומר שבכל זאת הלכתי למכללה טכנית, מקצוע – מפעיל מכונות CNC / מכונת משעמם אופקית.
למה דווקה מכללה, ישאל הקורא? תלמיד בית ספר מבטיח, הפותר את הבעיות הלא סטנדרטיות הקשות ביותר במתמטיקה, מדוע לא לסיים את לימודיו עד כיתה י ‘ואז להיכנס לאוניברסיטה בפקולטה למתמטיקה, או בפקולטה להנדסה?
כן, אכן, חברי לכיתה והוריהם היו המומים, מכרי הוריי שאלו כל הזמן: – “איך להחליף שנתיים בתיכון לשלוש שנות לימוד במכללה טכנית? הרי בנך הוא ילד מוכשר מאוד, הוא יודע מתמטיקה בצורה מושלמת, הוא חייב רק ללכת לאוניברסיטה, כדי לקבל השכלה גבוהה! “
למרבה הצער, במשך שנים הייתה דעה כי שילדים הבעייתיים הולכים למכללה טכנית.
אני יכול לומר שזה לא נכון. זהו נושא נפרד ויש להקדיש לו בלוג נפרד. כן, כמות מסויימת של גורמים פליליים חלחלו למכללות טכניות, הם היו רק פושעים צעירים שהנהלת בית הספר, אחרי כיתה ח’, דחפה אותם החוצה בכל דרך שהיא. אך האם מכללה טכנית היתה אשמה בכך? אם עבריין נועד להיכנס לכלא, אז במוקדם או במאוחר הוא ייכנס לכלא (אם הוא לא נהרג לפני כן) ואם בית הספר היה סובל אותו עד כיתה ח ‘, ואז הוציא אותו החוצה, ברור שאם ילד הפושע כזה הלך לבית הספר, תאמינו לי, בדיוק כמו בבית הספר, כך גם במכללה, אז התעלולים שלו היו צריכים לסבול , חבריו שבקבוצת הלמידה שהוא היה שובץ, כמו לפני זה סבלו ממנו חבריו לכיתה שבבית ספר שבו הוא למד. זה היה גם כאב ראש למנהלות וסגל המכללות.
לרוב, בחורים מגניבים ונורמטיביים למדו במכללות!
צוות ההוראה היה ברמה גבוהה, הספרייה המצוינת, מעגלים שונים וקבוצות ספורט, כיתות מודרניות מרווחות, מכללה על בסיס טכני עשיר, אשר בנוסף לכיוון החינוכי הכללי כלל הכשרה תעשייתית והיו הנגרים שלמות שהיו כוללים מכונות כרסום, מחרטות, בתי מלאכה עם ציוד לריתוך ולמסגריות, מעבדות להנדסת חשמל ומכשור.
בשנה הראשונה – בנוסף למקצועות טכניים שבמגמה מקצעוית, ותוכנית הלימודים הכלליים שבמסגרת בית ספר התיכון, לימדו אותנו את יסודות התכנות, המורה-מתכנת שפיתח פעם מיקרו-מעבדים, אני חושב שהיה לי מזל, הוא הסביר הרבה דברים בשפה נגישה, אפילו אז הרגשתי שזה שלי. מתישהו אצלול לעולם התכנות. הדור של מכונות CNC משנות ה -80, בקרים עם סלילי סרט מנוקבתת, דמו למחשבים הגדולים. כמובן ש הסרט נקוב בדרך כלל עשוי מנייר, היה נקרע וזה היה גורם לבעיה. מתוך 28 תלמידים בקבוצה שלנו – 23 היו בחורות והשאר בנים, עדיין היה לי קשה לדמיין את הבנות האלה כמפעילות מכונות CNC בייצור. לבושים בסרבל – כולם היו כמו שחקניות טאטרון/קולנוע, כל כך הם היו פוטוגניות, כאילו הזמינו אותם לתעמולת פרסומת כדי להצטלם לפוסטרים: “בחורות האלה כבר בחרו לעבוד בעיבוד שבבי! ומה איתך?”.
למרבה הצער, באוקראינה, מאז מלחמת עולם השניה, היה מחסור גדול באוכלוסיית הגברים, זו הייתה תופעה שכיחה, נשים עבדו גם בעיבוד שבבי, כמנופאים, מאבטחים, רתכים, נהגי חשמלית וטרולייבוס והיו סוללים אספלט כבישים.
כבר בשנה הראשונה – כרסמנו גלגלי הילוך למכוניות, התוודעתי לשיטה הדיפרנציאלית של חלוקת היקף המשטח במספר טבעי כלשהו, לעיבוד לפי מגזרים, ידעתי כבר מה המנגנון של גיטרה של הילוכים להחלפה לכרסום של חריצים ספירליים – למשל עבור כרסומים, יצירת משטחים להלחמת לוחות קרביד … כמובן שזו המצאה מבריקה – indexing head (ראש חלוקה אוניברסלי), אפשר לכתוב על זה בלוג שלם נפרד.
כרסום גלגלי שיניים עם פרופיל אוולוונטי, או כרסום חריצים ספירליים לכרסום עם להבי קרביד – יש לכך גם טכנולוגיה משלה, כלומר האלגוריתם לייצור המוצר.
כבר בשנה הראשונה התוודעתי למבנה מכונת CNC – בקר עם משוב, מנועי צעד הפועלים על פולסים חשמליים, עם אינטרפולטור לתנועה מעגלית, אלמנטים של להב כרסום/סקין לחריטה.
המקצוע של מפעיל מכונה דורש גם חשיבה אלגוריתמית, מפעיל CNC חייב להיות בעל יכולת “לחשוב” כמו בקר מכונה, לדבר איתה באותה שפה. היגעתי למפתח האלגוריתמים – במודע, בהדרגה ובביטחון עצמי – זה תחוםי.
אפשר גם לומר שהגעתי לעולם מדעי המחשב מעולם מכניקה העדינה ומושלמת, הקשורה לתחום עיבוד שבבי.
(תגובתכם לבלוג ניתן לרשום כאן)
שלב הבא – היה מעבר ממפעיל CNC למתכנת CNC.
בהזדמנות המשמחת בשנת 1992, אני התקבלתי לקורס מתכנתי CNC, שהיה מועיד לאקדמאים – עולי חדשים מברה”מ.
למען אמת – מתוך כמעט 40 משתתפי הקורס – מחציתם היו מתכנתי בשפת מחשב, ושאר היו מהנדסי מכונות וטכנולוגים בבניית מכונות.
אני זוכר – איך בשיעור הראשון, היכרות עם מערכת הפעלה DOS – אני ושותף לקורס (מהנדס מכונות), כמעט ולא ביצענו פרמוט לדיסק קשיח! למזלנו, לידנו ישב מתכנת מחשבים, והתערבות המהירה – מנעה ממחיקת מאגר נתונים מהמחשב. דרך אגב תוך כדי כך –אני למדתי היטב, מה זה פקודה FORMAT.
אני לא יודע משום מה – אך פקודת FORMAT, הייתה ראשונה ברשימת פקודות DOS, ומולה לא היה רשום שום הזהרה על השלכות בביצוע פקודה הנ”ל.
כך אני התחלתי את ההיכרות המעשית עם מחשב אישי. בעוד תקופה די קצרה – אני התקדמתי יפה כמשתמש המחשב.
בין תוכנות המחשב המתקדמות היו – MASTERCAM ו AUTOCAD.
צריך להגיד שמשיח בסביבת מתכנתי מחשב שהיו שותפי בקורס לתכנות CNC ע”י תב”ם – אני למדתי הרבה מעולם המחשב והרחבתי את הידע במדעי המחשב.
אז רוב מתכנתי מחשב שלמדו איתי בקורס כתבו בשפות FORTRAN, COBOL, ASSEMBLY, PASCAL ו.C
שפת תכנות הכי נפוצה הייתה שפת C. על שפה הזאת כתובים POSTPROCESSORS למכונות CNC, ורוב בקרים ברובוטיקה היו מתוכנתים ב.C
צריך לציין שגם מרצים בקורס היו ברמה גבוהה, חלק מהם היו מרצים באוניברסיטה, שהיו נותנים הרצאות ברובוטיקה ומערכות תב”ם.
לרוע מזל רק 2 מתוך 40 משתתפי בקורס – יצליחו להשתלב בשוק עבודה לעיבוד שבבי הממוחשב.
איך ניחש הקורא, בין 2 משתתפי הקורס הנ”ל – הייתי גם אנוכי, שהמשכתי לעבוד בעיבוד שבבי הממוחשב, עם ידע יותר עמוקה שבעולם מדעי המחשב ועם רצון שלאף דקה לה היה עוזב אותי – ללמוד אחד משפות תכנות המחשב.
הצעד הבא בדרך לתכנות מחשב – בבלוג הבא.
(תגובתכם לבלוג ניתן לרשום כאן)
שנה לאחר שסיימתי את הקורס למתכנתים של CNC, פגשתי את אחד העמיתים לקורס הנ”ל, שכמוני המשיך לעבוד בתחום עבוד שבבי במכונות CNC. הבחור (מהנדס מכונות במקצועו) היה מועסק לא כסטאפיסט למכונות CNC כמוני, אלה מצא עבודה כמתכנת CNC, אך לאחר שעבד בתפקיד הנ”ל במשך שנה אצל בעלים של בית מלאכה לעבוד שבבי במכונות CNC, הוא עזב את הבית מלאכה, לאחר שהמעבידו הכריח אותו לעבוד כמפעיל למכונות CNC. על פי דבריו של עמית לקורס לשעבר, זה היה עבורו קו אדום. שאלתי את העמית לקורס מתכנתים CNC – מה הוא עושה עכשיו? הוא השיב: ש מצא עבודה בחברה לאספקת ציוד טכני, תפקידו שם – תחזוקת מאגר נתונים על סחורות במחסן ועיבוד הזמנות ממוחשב על בסיס Access ו- Excel, ובנוסף הוא למד באופן עצמאי Visual Basic, בו הוא משתמש לתכנות מסדי נתונים ב- Access.
על פי דבריו, תפקידו אינו מאובק, על פי פרופיל מהנדס המכונות שלו.
אחרי שהוא שאל במה אני מתעסק בחיים? הישבתי שאני עובד כסטאפיסט מכונות CNC ומתכנת ידנית תוכניות קטנות לכרסום על ידי הקלדת G-קודים על לוח בקרת מכונות CNC.
העמית לקורס התפלאה: “ידידי! זו עבודה סיזיפית! מדוע אתה לא כותב תוכניות NC באמצעות תוכניות תב”ם במחשב?”
אני השבתי: – “הבעל מפעל אינו נותן לי גישה למחשבים שלו, הרי כאשר קיבל אותי לעבודה, הוא העמיד מלפני תנאי: שלוקח אותי לעבודה רק ככוון למכונות CNC ולכתיבת תוכניות קטנות באופן ידני ב G -קודים, וכל שאר התוכניות הרציניות, עם נפח גדול, לעיבוד CNC הוא יכתוב בעצמו. “
ואז העמית לקורס מתכנתים CNC שאל: – “מדוע שלא תלמד שפת תכנות ותחפש עבודה כמתכנת, או אולי אתה רוצה ללכת כל חייך בסרבל שמנוני עם שבבים דבוקים אליו, לעבוד ככוון למכונות CNC?
אחרי הכל, המעבידך לא נותן לך לצמוח באופן מקצועי! הוא מגביל אותך בהזדמנויות להתקדם, וזה ישפיע גם על המשכורת שלך! גנה, אני מכיר את היכולות האינטלקטואליות שלך מהקורס! אתה מסוגל הרבה יותר מכוון מכונות CNC! כן, כמובן – זו נחשבת עבודה מקצועית, אבל אתה מסכים איתי – זו עבודה קשה! כל הזמן על הרגליים!
אני מבקומך, היתי לומד את שפת התכנות C וכבר הייתי מחפש עבודה כמתכנת, למשל, כתיבת פוסטפרוצסורים למכונות CNC, אם אתה כל כך דבוק למכונות CNC. “
שאלתי את העמית:
“ומה איתך בעולם מכונות CNC? האם אתה מאוכזב, שהחלטת להפסיק עם תכנות CNC? לא חבל לך? הרי כבר צברת ניסיון בכתיבת תוכניות ל- CNC.”
על זה המשוחח השיב:
– “איך אני אסביר לך … תכנות CNC באמצעות תב”ם זה עדיין יותר בגדר משתמש מתקדם מאשר מתכנת, מתכנת אמיתי הוא מי שמפתח, למשל, פתוח תב”ם לכתיבת תוכניות עבור CNC או כותב / פוסטפרוצסורים למכונות CNC.
אך זהו רק אחד מתחומי היישום של אותה שפת תכנות C.
זו שפה רב-תכליתית ועוצמתית שניתן להשתמש בה ליישום משימות רבות בזמן אמת.
אבל, זקן – לגבי התפקיד הנוכחי שלך, אם זה לא מפריע לבעלים מקום שבו אתה עובד – שאתה מקליד ידנית G-קודים וזה מתאים לך, אז זה דבר אחד, אם כי אינטרס הבעלים שלך, לייעל את התפוקה בעסק שלו, ואחד הדרכים לכך זה לספק לפועלייו את הגישה והאפשרות להשתמש בתב”ם.
אבל אם יש לך את היכולת לא רק להיות משתמש מתקדם במחשב / תוכנת מחשב ספציפית אלא לפתח תוכנות אלה ע”י שפות תכנות, אז זקן – חבל על הזמנך, לא להשתמש ביכולות שלך.
יאללה מעז איש יקר, בהצלחה! “
עניתי: “תודה חבר, הדדי!”
זאת השיחה שיצא לי לקיים עם אחד העמיתים לקורסי “מתכנות CNC”.
האמת, ששמחתי על הבחירה של הידידי, מתכנת CNC לשעבר.
לאורך השיחה, כריזמה היתה נובעת מממנו וסיפורו על עצמו היה מרגש ומרתק.
האם כל מתכנת CNC מוכן לעבור הכשרה מחדש כמתכנת בסיס נתונים?
אני אסיר תודה אם תכתובו את דעתכם – כאן בתגובות.
בהקשר לשיחה עם חברי ללימודים בקורס תכנות CNC, ובמיוחד בסיטואציה כאשר הבעלים של בית מלאכה לעיבוד שבבי ע”י CNC, החל להעסיק את הידידי כמפעיל במכונות CNC, למרות שקבלו אותו כמתכנת CNC.
כמובן – כל אחד מחליט בעצמו כיצד הוא ינהג במצב נתון.
אבל, אם בית המלאכה לעיבוד שבבי ע”י CNC הוא עסק קטן, כלומר יש רק עובד אחד או שניים, זה לא נדיר שהעובדים שם, לא רק כותבים תוכניות עבור CNC, מייצרים כלי דפינה לדפינות חלקים, אלא גם מתכננים את כל הסבב מחומר גלם עד לחלק המוגמר.
ככלל, בנוסף למרכז עיבוד שבבי CNC, בבתי מלאכות כאלה יש לפחות בכמות בודדת מכונת כרסום ומחרטה קונבנציונאליות.
עובדי בתי מלאכה כאלה הם, ככלל, בעלי מקצוע ויכולים לבצע עבודות בכל המכונות, כולל הרכבות.
בהתאם לכך, הם משתכרים היטב.
למרות זאת ,קיימים למשל, סיטואציות כאלה: דמיינו לעצמכם בעל עסק שיש ברשותו כמה עשרות מכונות CNC, ולאחר ששכר שני מתכנתים CNC, בסופו של דבר כותב תוכניות בכוחות עצמו, ותוך כדי כך נאלץ לעבוד למעשה 7 ימים בשבוע, 5 ימים מהם הוא קם בחמש בבוקר וחוזר הביתה לישון בשעה שתיים אחרי חצות.
למעשה, הוא מקדיש את עצמו לעבודה 20-22 שעות ביוממה, זה כולל גם הזמנות חומרי גלם, כלים וציוד, משא ומתן עם לקוחות, כיוון מכונות CNC לעיבוד שבבי. גם אם תצליחו לישון עוד 1-2 שעות במהלך היום, עליכם להסכים שזה לא החיים. גם אם יש מצב ש אשתו של בעל עסק התגייסה לעבוד זו לצד זו בעסק שלו, ותוך כדי כך לוקחת על עצמה אחריות: בודקת את איכות המוצרים, מזכירה, טכנולוגית ייצור. גם אם הבעל עסק ובת זוגו הם מהנדסי תהליכים, האם שעבוד כזה הוא מוצדק?
מצד אחד – העובדים שכירים שמספרם כ 20, בנוסף לשני מתכנתים CNC (אחד מהם מהנדס בבניית מכונות, שנותן מענה לתחזוקה ותיקון מכני של מכונות CNC), יש גם עובד שבעצמו מתכנת בעל ניסיון בניפוי באגים ב postprocessors (במקביל עליו מתן מענה לתחזוקת בקרי מכונות CNC שבמפעל), לשלושתם התפקיד העיקרי בעבודה – כוון מכונות + הקלדה ידנית על בקרת המכונות CNC תוכניות קטנות בG-קודים.
על מנת לשים דגש בחיסכון בהוצאות על חשבון השכר עובדים – למעשה בעלים המפעל מורידים בכוונה את הרף עבור עובדים, וזה כמובן פוגע במוטיבציה לאלו עובדים שיש בהם פוטנציאל לקדם עינייני המפעל לטובת העסק. תוך כדי כך בעל עסק משלם כמעט לכל העובדים בתור מפעילי CNC שכר מינימום בשוק העבודה. גם שכרם עבור שלושת כווני מכונות CNC הנ”ל אינו שונה בהרבה משכרם של מפעילי מכונות CNC, בנוסף אין באפשרותם להשתמש במחשבי המפעל לצורך עבודה כי בעל עסק בכוונה חסם אותם.
מצד שני, גם לא ברור מה מניע את בעל העסק להעסיק בעלי מקצוע אם הוא לא מוכן בשום פנים לפתות אותם בשכר? מה מונע מבעל עסק להפקיד תמורת שכר נאותה בידים של 3 כווני מכונות CNC חלק מעבודה שממנה הוא נופל מהרגליים מעייפות? למשל תכנות CNC ע”י תב”מ?
האם היה זה מוצדק לנקוט באסטרטגיה כזו לגבי תנאי שכר וסיכויי קריירה עבור הכפופים שלך?
מה הניע חלק מ הבעלי עסקים להגביל את שכר העובדים השכירים שלו? פחד לאבד חלק מהרווחים שלך – על ידי עידוד המקצועיות של מומחים?
האם ביטויו של פחד כזה היה מוצדק? אם בסוף איבדת את המומחים האלה! הם מצאו עבודה בתנאי שכר טובים יותר עם סיכוי לצמיחה מקצועית. החברות ששכרו מומחים אלה נהנו רק.
האם הבעל קמצן – מבין שהוא גורם לסיטואציה שהוא רק מפסיד?
שלושת המומחים האלה עשו פלאים על בקרות למכונות CNC, הם ידעו להפוך את כל הרכיבים של מרכזי עיבוד CNC לכפופים של משימת ביצוע סוג עבודה כזה או אחר בעבוד שבבי, בעזרת מאקרו מבוססי שפת C.
בת זוגו של בעל עסק הציעה לו להעלות את השכר עבור אחד הכווני מכונות CNC, לאחר שחששה שהעובד עומד לעזוב את מקום עבודה. עליה השיב הבעל עסק: “ואז מה? אני אעבוד קשה משבע בבוקר ועד חצות כך שהעובד שלי ילמד קורסים הבאים שלו להכשרה על הגבנת שלי ותוך כדי כך ימצא תירוץ ל שעות עבודתו בין השעות 7 בבוקר עד 16:00?
מצד שני, שום דבר לא הפריע לבעל המפעל, ללא היסוס, למשל, מיד להוציא סכום מכובד של כמה אלפי דולרים על רכישת אביזרי ייצור, מכשירי חיתוך / מדידה מסוחר שמוכר מוצרים טכניים.
אני זוכר איך הוא הלין מאוחר יותר כשנודע לו שסוחר – בוגר הטכניון בחיפה, כמהנדס טכנולוגי לעבוד שבבי, ואז הביע את תמיהתו בפני בני שיחו במשך כמה ימים כיצד זה אפשרי. להחליף את תפקיד המהנדס הטכנולוגי בסוחר, ללמוד 4 שנים באוניברסיטה יוקרתית כדי לעבוד למעשה כספק טכני?
התשובה היא פשוטה, הכסוחר תוך כדי ביקור אחד בלבד אצל הבעל עסק, הרוויח על מכירת המוצרים טכניים סכום כזה שלעולם לא היה מרוויח אפילו בתור מהנדס תהליכים כשכר חודשי מאותו בעל המפעל, בנוכח עובדה שהאחרון לא היה מעוניין בכלל להעסיק אצלו מהנדס תהליכים, שכבר עבד אצלו בתור כוון מכונות CNC בלבד (כפי שהיה מתואר קודם).
כדי למכור מוצר, אתה צריך יותר מסתם רצון. בהחלט יתכן ששפק טכני הנ”ל, לאחר שקיבל את דיפלומה המהנדס הטכנולוגי מהטכניון, הספיק כבר לעבוד כטכנולוג אצל איזהו בעל קמצן והתאכזב מתנאי השכר, ואך הפנה תשומת לבו שבעל עסק לא מתקמץ ברכישת ציוד וכלי עבודה איכותיים (זה לא בא מתוך הנדיבות של בעלי עסקים, אלא כי תחרות בין בעלי עסקים מכתיבה את הצורך בהצטיידות בציוד איכותי).
לאחר שבוגר הטכניון הנ”ל קיבל את ההחלטה לנסות את מזלו בבמסחר לאספקת ציוד טכני, הוא נכנס לדרכו החדשה , ומצא את הנישה שלו. ברור שהאיש הזה, בעל ביטחון עצמי, התמדה ויכולת לשכנע את הקונה בצורך לרכוש מוצר – תוך שימוש יעיל בכל הידע והניסיון העומדים לרשותו על בסיס הביטים של מהנדס תהליכים. כאן נפל אסימון לפניו על אופק של עידן חדש של יכולת לשווק מוצרים טכניים החדישים על זכות מיומנות בשפה טכנית ונגישה להציג מוצר כלשהו לקונה באופן כזה שהקונה יקנה ברצון את המוצר המוצע.
אחרי הכל, כל אחד מאיתנו, בחיי היומיום קונה מוצר כזה וזקוק לפעמים לייעוץ המומחה וזה מוצדק.
רצוי שלכל מי שעוסק ביזמות פרטית בענף ספציפי יהיה יועץ מומחה כזה המתמחה באספקת ציוד וכלי עבודה.
האם מוצדקת החזון אצל חלק מבעלי עסקים שהוצאות על רכישת ציוד חדשני ותחזוקתו יוממשו על חשבון השכר של משאבי אנוש המעוסקים? האם זה יישרת בסופו של דבר לטובה בעלי עסקים שמתנהגים לפי החזון הנ”ל?
הקורא כנראה ניחש – שבין אותם 3 מכווני מכונת CNC היה גם כותב בלוג הזה. בתקשורת הדוקה עם עמיתיי לעבודתי בתור כווני מכונות CNC, קבלתי ידע עמוקה ורכשתי נסיון רב בתחום מכונות CNC. זה יידון באחד מהבלוגים הבאים.
הבעל מפעל לאחר שהזדקן, לא הצליח לשכנע את ילדיו להמשיך בעסקיו, הוא נאלץ לסגור את העסק שלו ולמכור במחצית המחירון כ 10 מרכזי עיבוד שבבי CNC יפניים החדשים שאפילו לא הוצאו מאריזה מקורית. ילדיו של הבעל עסק הנ”ל אינם אויבים לעצמם, הם כמעט לא ראו את הוריהם ש מהשחר אל בין הערביים למשך שנים היו תקועים 20-22 שעות ביממה במפעל שלהם באזור התעשייה ולא רצו את אותו גורל עבורם ולבני משפחתם.
אני פונה לקוראים במשימה:
1) ערכו אלגוריתם לעסק מצליח, כך שגם הבעל העסק וגם עובדיו יהיו מרוצים לעבוד בתנאים מועילים הדדיים, תוך כדי שגם לבעל עסק יהיה זמן להקדיש לעצמו ולמשפחתו, ובני המשפחה יהיו גאים על עסק של ראש המשפחה, והעסק ימשיך להתקיים מדור ודור ועובדי החברה יהיו רואים בחברה שלהם מקום עבודה יוקרתי.
2) בהתבסס על הדוגמה שלעיל עם סוחר שמוכר ציוד תעשייתי, תעשו ניתוח במקום עבודתך/לימודך, תביטו סביב מקום עבודתך – האם יש נישה למימוש עצמי, שבו תוכל להביע את עצמך באופן מלא, תוך הסתמכות על ידע וניסיון שלך?
(תגובתכם לבלוג ניתן לרשום כאן)
מהו האלגוריתם לרכישה מוצלחת ובטוחה?
ראשית, בואו נתבונן במספר נקודות האופייניות של האלגוריתם:
1)היכן לקנות?
2) איך לקנות?
3) מה לקנות?
נתתי רק את הרשימה הזו כי אני קונה בהצלחה דרך אתרים אלה כבר מספר שנים. הקוראים מוזמנים להוסיף לרשימה זו אתרים אחרים שלפי חוות דעתם אמינים – בתגובות.
בחנויות מקוונות שלא מוכרים לכם.
אם בכל זאת באמת אהבתם את המוצר, השוו את המחירים של מוכרים אחרים שמוכרים מוצרים דומים דרך הפורטלים המסחריים אמזון, איביי, אליאקספרס, אוזון וכו ‘.
אם בחנות הראשונה המחיר של המוצר שאתה מעוניין בו, עולה פחות משמעותית בהשוואה למוצר דומה בחנויות אחרות, אז הימנע מקנייה בחנות זו.
כי סביר להניח שהמוצר אינו מוצר מקורי והוא מיוצר בשיטת עבודה ידנית פארטיזנית.
אם המחיר עבור המוצר שאתה מעוניין בו אינו שונה משמעותית מהמחיר עבור מוצר דומה בחנויות אחרות, המשך באופן הבא:
1) שאל את המוכר: קוד מק”ט, שם המותג/שם של היצרן, דגם ורשימת אביזרים, מידות ומשקל מדויקים.
אתה תזדקק למאפייני מוצרים אלה כדי להשוות למאפיינים של מוצר דומה בחנויות אחרות. אם המוכר סירב לספק לך תכונה כלשהי, אל תקנה ממנו.
2) הקלד במנועי חיפוש Google/Yandex בעמודת החיפוש “שם חנות, ביקורות”.
אם יש ביקורות שליליות של לקוחות או מעט מאוד תגובות/אין תגובות בכלל – אל תקנו בחנות זו.
1) עליכם לדעת בדיוק איזה מותג ודגם המוצר הוא – אתם רוצים לקנות, לשם כך עליכם להכיר את המאפיינים התפעוליים / טכניים של מוצר זה וביקורות משתמשים באינטרנט (לשם כך, פשוט הקלידו במנועי חיפוש גוגל/Yandex בשדה החיפוש “ביקורות על שם מוצר”)
2) אם אתה קונה דרך פורטל מסחרי כמו אמזון, eBay, AliExpress, Ozon וכו ‘. ואז ללכת לקמעונאי שיש לו דירוג גבוה לאמינות ואיכות השירות. שימו לב על כמות יחידות המוצר שהוא כבר מכר, אם לא נמכר אפילו פריט אחד של המוצר, או אם רק מוצר בודד מופיע במלאי, אז מדלגים על המוכר ועוברים למוֹכֵר אחר.
שימו לב למחיר המוצר, אם הוא נמוך משמעותית ממחיר של אותו מוצר אצל המוכרים האחרים, אז גם אל תתעכבו עם המוכר, גשו למוכר הבא.
ניסים לא קורים! מוצר מוזל הוא מוצר שסביר להניח שיש בו פגמים, נעשה בו שימוש או שאינו מקורי (סביר להניח שאין בו קוד מק”ט, וחסר שם מותג/חסרת הערת שוליים של היצרן).
אם הסתפקת במוכר מסוים והדירוג שלו מעורר בך אמון, כולל האיכות (על פי ביקורות לקוחות) וכמות המוצרים הנמכרים של הסחורה היא יחסית גדולה, וגם התנאים כולל המחיר ולו”ז אספקת המוצר, סבירים, אז אם אין לך שאלות נוספות למוכר, תוכל להשלים את ההזמנת הפריט.
אף פעם לא יזיק לשאול את המוכר על מנת לקבל מידע ספציפי על המוצר שבו אתה מעוניין. ככלל, תשובה תתקבל תוך 1-2 ימי עסקים.
אם התשובה לשאלתך לא התקבלה, אז אל תמהר לבצע הזמנה ממוכר כזה, פנה עם השאלה למוכר אחר ש אותו מוצר יש ברשותו.
1) במהלך החודש האחרון היחס של אחוז הביקורות השליליות לביקורות חיוביות הידרדר משמעותית בהשוואה לדירוג הכללי
2) ניתן לספור את מספר הפריטים שנמכרו על האצבעות, הסחורה במלאי מונה מוצר בודד לכל היותר.
3) המוכר מתחמק מלענות על שאלה ספציפית או לא עונה כלל
4) למוצר חסר מק”ט, שם מותג, תיאור חברת היצרן, ללא מדריך למשתמש, ללא תיאורים טכניים, כולל רשימת אביזרים, ללא מידות ומשקל מדויקים.
5) אין תמונת מוצר או תמונה מטושטשת
6) המוכר לא ציין על איזה מוצר מדובר: חדש או משומש
את התשובה יותר טוב לנסח כך – מה לא לקנות דרך האינטרנט?
אל תקנו בגדים, נעליים, כי פריטים אלה דורשים התאמה אישית.
הפופולרי ביותר הוא Pay Pal, אך אם רק מערכת תשלומים זו מספקת אמצעי תשלום מהמוכר, תוכלו לחפש בבטחה חנות אחרת לרכישת סחורה, בה יש כמה שיטות תשלום לבחירה.
ככל שהמוכר עובד עם יותר שיטות תשלום, כך טוב יותר עבורך. זה מצביע על כך שחנות זו עברה ביקורת פיננסית יסודית על ידי חברות המעניקות שיטות התשלום הללו עוד לפני שנתנו אישור לשיטות תשלום שלהם עבור מסחר ב חנות הנ”ל. שנית, ככל שאפשרויות בחירה בשיטות תשלום רבות יותר, כך עדיף לקונה ושלישית, קיימת תחרות בין חברות שמספקים שיטות תשלום הללו וזה ישרת בסופו של דבר לטובת הקונה.
1)עדיף ורצוי לקנות סחורות דרך פורטלים מסחריים: אמזון, eBay, AliExpress, אוזון
2)כדאי לקנות מאותם מוכרים בעלי דירוג גבוה בהיקף מכירות גדול בפורטלים המסחריים שלעיל.
3)על המוצר להיות שייך למותג מוכר ובעל מק”ט עם תיאור המוצר, כולל זמינות של המוכר מבחינת מענה לשאלות שנשאל על ידי הקונה.
4)ניתן גם לקנות סחורה דרך חנות מקוונת עצמאית בעלת מוניטין טוב בקרב הקונים או דרך חברת ייצור העומדת בתקנים ואיכות גבוהה.
5)רצוי שיהיה מספר מעקב עבור המשלוח של הסחורה (אם הסחורה היקרה יחסית)
6)הימנע מרכישות בחנויות מקוונות לא מוכרות שבהן אמצעי התשלום מיוצג על ידי שיטת תשלום אחת בלבד ואין ביקורות של לקוחות (מנועי החיפוש של גוגל ו- Yandex אינם מציגים ביקורות של לקוחות על אמינות הרכישות דרך חנות זו)
(ניתן לרשום תגובה למאמר כאן).
בסיפור הזה ניתן ללמוד לקח על החשיבות של כתיבת אלגוריתם בצורה הנכונה.
בברית המועצות באמצע שנות ה-80 מאה שעברה, במפעלים באופן נרחב היו מקימים מחלקות למערכות בקרה ממוחשבת לייצור.
בבתי חולים ברמת מחוז ומעלה גם היו מקימים מחלקות למערכות ממוחשבות לעיבוד נתונים סטטיסטיים.
אביא כאן דוגמה – כיצד בתקופה הנ”ל, בעירה קלאראש (מולדובה), בבית חולים המחוזי, הוקמה מחלקה לעיבוד נתונים סטטיסטיים באמצעות מחשב מרכזי. אך לרוע מזל, מתכנתים במשך מספר שנים לא הצליחו לעבד בצורה נכונה את הנתונים סטטיסטיים שהוקצו להם. ותוך כדי כך גם דוח השנתי על סטטיסטיקה רפואית – היה יוצא שגוי. כתוצאה מכך, את הדוח השנתי, שבו מתכנתים ממחלקת עיבוד ממוחשב היו נכשלים באופן קבוע, הנהלת בית החולים הייתה זורקת על כתפיים של מחלקה ראשית לעיבוד סטטיסטיקה רפואית. במחלקה הראשית לסטטיסטיקה, עיבוד נתונים היה מתבצע בשיטה הישנה באמצעות חשבונייה או באמצעות מחשבון אלקטרוני שולחני MK-56 (מחשבון סובייטי פופולרי בשנות ה-80). יתרה מכך, עובדים מנוסים במחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית העדיפו לעבוד בחשבונייה.
ממבט הראשון זה היה נראה כצעד הטבעי – התקנת מחשב מרכזי והקמת מחלקה שבה בוגרי מדעי המחשב היו אמורים להשתלט בהדרגה על המשימה ותוך כדי כך להחליף את המחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית ולצעוד בביטחון אל המאה ה-21 הקרובה!
אבל, בשורה התחתונה, ולא משנה כמה זה נשמע פרדוקסלי – בתחרות “חשבונייה מול מחשב המרכזי”, האחרון היה מפסיד בהתמדה. הדבר היה קורה עקב אי התאמה בין חלק מהדו”ח השנתי, שבוצע על ידי מחלקה ממוחשבת לבין הדו”ח השנתי הסטטיסטי הכללי, שבוצע על ידי המחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית.
כתוצאה מכך, הדבר היה פוגע במוניטין של מחלקה ממוחשבת. אחרי הכל, תיקון הדוח בתור נטל כבד היה נופל על הצוות הראשי של המחלקה לסטטיסטיקה רפואית של בית החולים המחוזי. וזה בלי לפרט, שגם ככה , היה עמוס בדוחות סטטיסטיים לקראת הגשת דוח שנתי.
זה היה הופך ללילות ללא שינה עבור צוות במחלקה הראשית לסטטיסטיקה.
אני זוכר את החשבונייה הענקית של חשבונאיים ושקיות מלאות בניירות עם חישובי דוחות שנתיים. זה מה שאמי, סטטיסטיקאית רפואית, הייתה מביאה הביתה מהעבודה וחרוזי החשבוניה נשמעו כל הלילה בסלון ביתנו.
לאחר תיקונים בדו”ח השנתי שהיתה נאלצת לבצע בדחיפות רבה המחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית, ראש מחלקה ממוחשבת היה זוכה לנזיפה נוספת מהנהלת בית החולים. ראש המחלקה הנ”ל היה ניגש למחלקה הראשית לסטטיסטיקה וניסה להבין כיצד בנוי האלגוריתם לפיו סטטיסטיקאים במחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית היו מעבדים את הנתונים. אבל בין כיפות ערימות של הניירות סביב עובדי המחלקה לסטטיסטיקה הראשית היה קשה להבין משהו. כתוצאה מכך, היה מסתובב ראש המחלקה למחשבים (הוא עצמו סיים את הפקולטה למדעי המחשב לפני כמה שנים), ויוצא בלי שום תועלת בביקורו.
כך זה נמשך שנה אחר שנה.
במחלקה הממוחשבת – עיבוד הנתונים היומיומי היה מסתיים כמה שעות לפני ארוחת הצהריים, כי מהירות עיבוד הנתונים ע”י מחשב המרכזי הייתה מאפשרת להספיק לעבד תוך דקות ספורות את מה שעבור סטטיסטיקאים ממחלקה הראשית – היה לוקח כמה שעות טובות.
כאן אנו יכולים ללמוד מתוך דוגמא הנ”ל שמרכיב דומיננטי בתכנות הוא האלגוריתם לפני הכל, ולא ארכיטקטורת המחשב.
בקרב מתכנתים, לעתים קרובות אפשר לשמוע דיונים על איזה ארכיטקטורה מחשב כדאי להתבונן. וכמה מעט תשומת לב מוקדשת להיבט המרכזי בתכנות – האלגוריתם.
את ההשלכות של בניית אלגוריתם שגוי בתכנות לא ניתן לפצות בשום מחשב בעל ביצועים יוצאי דופן, דוגמה לכך היא סיפורו של צוות במחלקה ממוחשבת לסטטיסטיקה שלא הצליחה להוציא דו”ח שנתי נכון על סטטיסטיקה רפואית.
אם נתבונן בעבודתה של המחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית כ”מחשב”, אך איטי מאוד, אז שהדבר היקר ביותר ב”מחשב” הזה הוא האלגוריתם הנכון, שבאמצעותו היו מעבדים נתונים. כן, עיבוד נתונים סטטיסטיים הוא תהליך מורכב. אבל על זכות אלגוריתם נכון – ללא קשר למהירות עיבוד הנתונים, התוצאה הסופית תהיה זהה. גם אם יבצעו עיבוד נתונים מהתחלה עד שלב הסופי אפילו אלף פעמים!
שאלות:
1) איזו משימה ראש המחלקה ממוחשבת לסטטיסטיקה היה צריך להציב על עובדים הכפופים לו – כדי להצליח מול מלאכת הכנת דו”ח שנתי על סמך הנתונים הסטטיסטיים היומיים המתקבלים?
2) מה דעתכם? הסיבה שלפיה העדיפו עובדים מנוסים במחלקה הראשית לסטטיסטיקה רפואית חשבונות חשבונאיים על מחשבון אלקטרוני?